שיחת בידוד 5

מערכת החיסון מתחילה לפעול

בשלושת המאמרים הקודמים (שתיים, שלוש וארבע) עסקנו בשלב השני שבהתפרצות המגיפה הנפשית; התפרצות הנגיפה, הנזק שנגרם והתרבותו. אך כמו בכל נגיף – הסיפור אינו שלם בלי הבנה של הדרכים בה מגיבה מערכת החיסון לחיסולו.
אחרי שהנגיף חודר לגוף בשקט בשקט, מבלי להשמיע רחש, אחרי שהוא מתמקם באזורים חיונים בתא, אחרי שהוא "מצווה" על התא להתחיל לייצר עוד ועוד כמוהו – פתאום מתעורר הגוף ומתחיל להבין כי יש יצור זר ופוגעני בתוכו המשתלט לו על מערכות המיחשוב והייצור. מרגע זה – מפעיל הגוף את מערכת החיסון, תפקידה – השמדת הנגיף, ומהר, כמה שיותר מהר בבקשה. אך בזמן פעילות חיסול הנגיף עלולה לעיתים להיווצר פגיעה רצינית בגוף  על ידי מערכת החיסון עצמה בשל צעדים מהירים ודרסטיים שאינם בוחלים באמצעים.

נציץ רגע בגוף האדם וממנו נסיק על הנגיפה הנפשית; בקצרה,בגוף האדם מגיבה מערכת החיסון בשתי דרכים עקריות:

 1.זיהוי של הנגיף והפעלה של תאים בולעניים התוקפים את הנגיף, "אוכלים אותו" ומתים איתו. כל תא גוף החשוד בנשיאת הנגיף – "נאכל" על ידי "צוות הבולענים" או "צוות המשמידים", גם אם מדובר בתא גוף חיוני כמו שרירי הלב. מדובר בפעולה ראשונית והכרחית לעצירת הנגיף, והגוף אינו בוחל באמצעים, גם במחיר של פגיעה קשה ברקמות שונות וחשובות. הגוף מפעיל את הצוותים הללו גם על תאים, וגם בתוכם. זוהי מערכת החיסון המולדת, היא מגיבה במהירות,באגרסיביות ובאופן מגושם. ותפקידה – לעצור את התפשטות הנגיף, בכל מחיר, "משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע" (מסכת בבא קמא ס.).
במקביל לכך, שולחת מערכת חיסון זו הודעה למערכת חיסון נוספת, מערכת החיסון הנרכשת, וזו מתחילה לפעול באיחור-מה,אך באופן מתוחכם.

2. מערכת החיסון הנרכשת– מתחילה לפתח תגובת חיסון ספציפית לנגיף בכדי להתמודד איתו באופן נקודתי ויעיל. תהליך קידוד החיסון לוקח זמן, אך משיפותח הקידוד,על ידי למידה של מאפייני הנגיף וזכירה ספציפית שלהם – תגובת הגוף תהיה מידתית יותר, ופוגענית פחות כלפי תאי גוף רבים. מערכת החיסון תחל לפעול באופן כירוגי ביחס לנגיף ספציפי תוך פגיעה מינמלית בשאר רקמות הגוף. עבודה כירוגית מדוייקת אך איטית.

שילוב של שתי דרכים אלו מייצר מערך הגנה אפקטיבי עבור הגוף מפני הנגיף, אך 'על הדרך' נעשה נזק רב לרקמות גוף רבות, בשל הפעלה מאסיבית של המערכת המולדת. (כמובן שהתמונה שמצוירת כאן היא חלקית ומגושמת כשלעצמה, ניתן להרחיב את הידע בויקפדיה, או בכל חוג לביולוגיה באוניברסיטה הקרובה לביתכם).

מערכת החיסון הנפשית פועלת באופן דומה למדי.

גם כאן, כמו בגוף, בשלב הנגיפה המינית עצמה – הנפש לא תהיה ערה להתרחשות.
הנגיפה תקרה בתנאים של "הדממה נפשית"; המגע המיני הנעים והעובדה שמדובר בדמות מוכרת ואוהבת,כמו גם חובת הסודיות שתופעל מהרגע הראשון  – יאפשרו לנגיפה המינית להתרחש (אומנם צילו של האיום יאיים מהרגע הראשון, אך הילד לא יבין את פישרו בשלב זה בשל הבלבול הרב שבחוויה, כפי שהונחו הדברים במאמר הראשון).
אך מרגע שהחוויה הנפשית המינית תסתיים – יחלו התחושות,הרגשות והמחשבות למלא את חלל נפשו של הילד. זהו שלב התרבות הנגיף הנפשי כפי שתואר במאמרים הקודמים, על כל ההשלכות שתוארו שם.
ובהישנות הפגיעה המינית, ובהתרבות מעגלי הפגיעה  – תתחיל לפעול מערכת החיסון הנפשית, העצמי הכוזב יחל לפעול ביתר שאת בכדי לעזור לילד לשרוד.
וגם כאן ישנן שתי אפשרויות לשתי התרחשויות התגוננות: 1.המהירה -האגרסיבית 2. וזו האיטית,הלומדת והזוכרת. אך כמו בגוף, המערכת השניה, הלומדת והזוכרת, מופעלת אצל כל אדם באופן איטי, איטי מדי. "לוקח לה זמן" להתעורר ולהתחיל לפעול. ואצל ילדים המצב איטי אף יותר,ובאופן משמעותי; לחלקים ממנה לוקח שנים (!) להתעורר לפעולה.

למה? כי אצל הילד הקטן (מגיל בית הספר היסודי ומטה) מערכת זו עוד לא משוכללת דיה, וגם כשתתחיל לעבוד היא תפעל באופן עקום, ומוטעה, ועשויה להעמיק את הפגיעה במקום להקל עליה בשל שימוש מוטעה זה. כיוון שמנגנוני ההבנה, הלמידה והזכירה עוד לא מפותחים דיים במוח ובנפש. והתוצר – מנגנון החיסון הפועל בנפש פועל עפ"י כללי אצבע לא יעילים ואף מזיקים.

על שתי מערכות חיסון אלו, במאמרים הבאים.

שיתוף

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

השארת תגובה